התנ"ך מכיל עשרות נבואות מפורטות על המשיח שהתגשמו בחייו של ישוע. מצגת זו מציגה עשר נבואות מרכזיות שמראות את הקשר העמוק בין כתבי הקודש העבריים לבין הברית החדשה, ומחזקות את הטענה כי ישוע הוא המשיח המובטח לעם ישראל.
נבואה זו, שנכתבה כ-700 שנה לפני הולדת ישוע, מתארת לידה פלאית של תינוק מיוחד שיקרא "עמנו אל" - שם שמשמעותו "האל עמנו". הנביא ישעיהו מתאר את האם כ"עלמה", מונח המתייחס לצעירה בתולה.
הברית החדשה מתעדת כיצד מרים, בתולה צעירה מנצרת, הרתה את ישוע באופן על-טבעי באמצעות רוח הקודש. לידתו הפלאית של ישוע היא הגשמה מדויקת של נבואת ישעיהו, והיא מדגישה את מהותו האלוהית כ"עמנו אל".
דוד המלך ניבא אלף שנים לפני הולדת ישוע על בגידה כואבת זו. המונח "איש שלומי" מתייחס לאדם קרוב ואמין, ואכן יהודה היה אחד משנים-עשר התלמידים הקרובים ביותר לישוע. ישוע עצמו ציטט נבואה זו בסעודת הפסח האחרונה, והראה שהוא היה מודע לבגידה העתידה להתרחש.
מזמור כ"ב נכתב על ידי דוד המלך כ-1000 שנה לפני הצליבה, בזמן שעונש הצליבה עדיין לא היה קיים בעולם.
תהלים כ"ב כולל פרטים מדויקים נוספים של הצליבה: "כָּל עַצְמוֹתַי אֲסַפֵּר", "יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל", ו"אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי" - מילים שישוע ציטט על הצלב. המזמור מתאר במדויק את סבלו של המשיח מאות שנים לפני שיטת הוצאה להורג זו הומצאה.
הנביא דניאל ראה בחזונו "כְּבַר אֱנָשׁ" (בן אדם) מגיע אל עתיק היומים (ה') ומקבל מלכות, כבוד ושלטון נצחיים שלא יסופו לעולם.
ההגשמה
"וּלְמַלְכוּתוֹ לֹא יִהְיֶה קֵץ." (לוקס א:32-33)
המלאך גבריאל בישר למרים שבנה ישוע ישב על כסא דוד ולמלכותו לא יהיה קץ - בדיוק כפי שניבא דניאל. ישוע עצמו אימת זאת כשהכריז לפני הסנהדרין: "מעתה תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה" (מתי כו:64).